מסעדות בצפון

יצאנו כל המשפחה לגליל העליון שם שהינו בצימר עם שני הילדים, חופשה חלומית מה שנקרא אחרי שנים שלא יצאנו מהבית והגיעו מים עד נפש, כלומר הגיע הזמן לאוורר את הנפש והמוח מהשגרה השבלונית, מהמרכז מלא המתח ואפוף העשן של מכוניות ועבודה.

העמסנו את הילדים עם 3 מזוודות ובינבה ונסענו לאיזור הירוק עם האווויר הצלול, הגליל . בעלי אמר לי בדרך, את יודעת יש מסעדות בצפון שונות מבמרכז, שמעתי שהן טובות, אולי נוכל לאכול בערבים בכל מיני מקומות מיוחדים שרגלינו לא דרכה בהם. "מסעדות בצפון" אמרתי לו לא חסר, החוכמה לנחות על הטעימות שבהן. מסעדות בצפון, ובגליל בפרט הוא המשיך בגדול נראות לי פחות המוניות, ביתיות, ואינטימיות. כאלה ששומעים עליהן מפה לאוזן, צריך לשאול את מי שמתגורר באזור, אולי נקבל כמה המלצות, נראה לי גם שהאוכל שם הוא פחות תעשייתי ובריא לילדים.

לבסוף הגענו לצימר מקסים הקיבל אותנו באווירה משפחתית, הילדים כל כך התרגשו ושתו מיץ תפוזים מתוק שקיבלנו בחדר, מהחלון נשקף לנו נוף הררי ירוק של צמחייה עם עצי פרי מכל מיני סוגים. "הגענו לגן עדן" אמרתי לבעלי שכבר הספיק למלא מיים בג'קוזי. הילדים קפצו על המיטות כאילו הם בג'מבורי, חקרו את השטח ולא פיספסו אף פינה בחדר.

קיבלנו תפריט מסאג'ים שכלל כל מיני טיפולים של אצות ים וטיפולים עם שמנים ארומוטרפיים. הורדנו הילוך לאט לאט מהמרכז כי פה בגליל אנשים היו בקצב אחר של חיים הרבה יותר איטי רגוע ושקט. הילדים הזכירו לי שהשקט הוא זמני והתחילו לצעוק מהתלהבות שהם ראו את הבריכה הגדולה אשר ממוקמת למרגלות המעיין המתוק.

לבסוף נכנסנו לג'קוזי כל המשפחה להרים כוסית של מיץ תפוחים רענן לחיים, על זה שאנחנו מבלים יחד בפעם הראשונה כמשפחה מחוץ לבית יחד עם הילדים. אמרתי לבעלי שאסור כעקרון לילדים להכנס לג'אקוזי  כי זה מעלה את הלחץ דם שלהם, אז בעלי הרגיע אותי ואמר שזה יותר אמבטיה גדולה עם כניסות אוויר, שאפשר לכוון את לחץ האוויר לפי דרישה.